פורטל נפגעי רשלנות רפואית ונזקי הגוף

רשלנות רפואית בלידה גרמה למותה של תינוקת מספר שעות לאחר לידתה

מאת: עו"ד אבי לוטן

רשלנות רפואית במהלך לידה עלולה להוביל לתוצאות הרות אסון הן כלפי היולדת והן כלפי היילוד, ועלולה במקרים הקשים להסתכם בפגיעות חמורות ואף במוות של היילוד.

כך לדוגמא בת"א (חיפה) 1233-05 עזבון המנוחה הקטינה ב. בת א. ז"ל ואח' נ' המרכז הרפואי "העמק" ואח' נדונה תביעת רשלנות רפואית בשם עיזבונה של תינוקת אשר נפטרה מספר שעות לאחר היוולדה בגין רשלנות רפואית במהלך הלידה.

התובעת התאשפזה במרכז הרפואי העמק בשבוע 37 (+4 ימים) להריון, לאחר מעקב הריון תקין. למחרת, בשעה 16:40, נולדה התינוקת כשחבל טבור כרוך מסביב לצווארה פעם אחת. התינוקת היתה במצוקה, והונשמה באמצעות אמבו עם חמצן 100%, וכן בוצע סקשן (שאיבת הפרשה מדרכי הנשימה). התינוקת, שהיתה חיוורת והיפוטונית, הועברה לפגיה כשהיא מונשמת, שם עברה מספר החייאות, אך בהיותה כבת 5 שעות נפטרה.

התביעה טענה שהתינוקת נפטרה עקב הטיפול והמעקב הרפואי שניתן לתובעת בזמן הלידה על ידי הנתבעים ואשר היה רשלני, רצוף טעויות, ובניגוד לסביר ולמקובל.

בכתב התביעה נטען שהניטור העוברי הסמוך ללידה היה רצוף כשלים טכניים, ובדקות היחידות שבהן כן נצפה הניטור בסמוך ללידה (16:20-16:16) הוא הדגים מצוקה עוברית.

עוד נטען בתביעה שהיה על הנתבעים לאבחן שהעובר מצוי במצוקה וזאת מבעוד מועד, ולנקוט בגישות הרפואיות המקובלות במקרים מעין אלה (מלקחיים או שולפן ריק) שהיו מזרזים את הלידה ומונעים את שהותו הממושכת של העובר בסביבה בה אספקת החמצן לקויה, וכך היתה נמנעת המצוקה הקשה בה נולדה התינוקת, ופטירתה לאחר מכן.

השאלה אשר עמדה לדיון היתה האמנם בנסיבות המקרה שבפנינו פעל הצוות הרפואי אשר טיפל בתובעת על פי הזהירות הנדרשת, או שמא היתה חריגה מסטנדרט הזהירות העולה כדי רשלנות רפואית?

בית המשפט קבע שלצוות הרפואי היה חשד לכך שקיימת האטה בדופק לב העובר בבדיקת המוניטור. עוד נקבע כי קיימת אחדות דעות בקרב הצוות הרפואי שטיפל בתובעת, שכאשר קיים חשד מעין זה, יש לנהוג על דרך החומרה.

העדר הופעת רישום פעימות לב העובר במוניטור מנע זיהוי אפשרות של מצוקה נשימתית אצל העובר. ביהמ"ש קבע שבשעה 16:18 לערך, היה קיים חשד להאטה בדופק לב העובר, והחל מן השעה 16.20 כלל לא היה רישום של המוניטור (מלבד דופק אימהי עד שעת הלידה), ובשעה 16.23 ניתן חמצן ליולדת בגלל החשד להאטה בפעימות לב העובר.

מכיוון שהרופא המיילד עצמו לא היה מוסמך באותה עת להורות על יילוד באמצעות שולפן ריק, היה עליו, בנסיבות אלה, לוודא שהרופאה הבכירה תגיע מיידית לחדרה של התובעת על מנת שניתן יהיה, להיערך כבר אז, דהיינו, בשעה 16.23, לקראת ביצוע לידה על-ידי לחיצות של היולדת תוך מתן הנחיות מתאימות לתובעת שהיתה זו לידתה הראשונה, או באמצעות שולפן ריק, (ולהורות במקביל על הכנת הוואקום), כשאין מחלוקת שהתנאים לחילוץ התינוקת היו טובים ביותר.

ביהמ"ש היה סבור שהעיכוב של כ - 12 דקות (16:23- 16:35) בהזעקת הרופאה הבכירה בתורנות, על מנת שניתן יהיה להיערך לחילוץ מיידי של התינוקת בין אם על-ידי לחיצותיה של היולדת, ובין אם בעזרת שולפן ריק, היה בגדר חריגה מסטנדרט הזהירות הנדרש.

לדעת ביהמ"ש, החשוב היה שתיעשה באופן מיידי היערכות לביצוע הלידה, בשים לב לכך שהנורמה הנוהגת היא שיש לפרש את הנסיבות לחומרה, משמע - כשקיים חשד להאטה בדופק לב העובר, ובמיוחד כאשר המוניטור חדל מלרשום, וממילא לא ניתן לדעת האם ההאטה נמשכת, כי אז יש להיערך לגרוע ביותר.

ביהמ"ש קבע שראוי היה ליתן את הדעת על כך שבפרק הזמן שבו קיים חשד להאטה בפעימות לב העובר, ובמיוחד כשמחמת הפסקת הרישום בפעילות המוניטור (16:20) לא ניתן לדעת האם הירידה בפעימות לב העובר נמשכת, והאם קיימת מצוקה עוברית, כל דקה החולפת עלולה להיות דקה יקרה.

עם לידתה הראתה התינוקת סימנים קליניים של אספיקציה שהתבטאו בכך שהדופק היה איטי, לא היתה לה נשימה ספונטנית, היא היתה היפוטונית, ובלט החיוורון שלה, והיותה לבנה. האפגר היה נמוך בדקה הראשונה, בדקה החמישית ואפילו בדקה העשירית. נתונים אלה מצביעים על כך שהתינוקת נולדה במצב של קיפוח (תשניק) כתוצאה מהפרעה באספקת חמצן בשלבים האחרונים של הלידה, לכל הפחות כ-20 דקות.

ביהמ"ש קיבל את טענת מומחה התביעה שהתינוקת נולדה במצב של קיפוח כתוצאה מהפרעה באספקת חמצן בשלבים האחרונים של הלידה, וכי לתינוקת לא היו מומים מולדים, כפי שהוכח בבדיקות אולטרא-סאונד בזמן ההריון, ובבדיקת ה-CT.

בפסיקת ביהמ"ש נקבע שכל הנסיבות מוליכות למסקנה לפיה מותה של התינוקת נגרם כתוצאה מהפרעה באספקת החמצן בפרק הזמן של כעשרים דקות טרם לידתה.

על כן התביעה בגין רשלנות רפואית התקבלה, וביהמ"ש הגיע לכלל מסקנה שביה"ח נושא בחבות לנזקים שנגרמו לתובעים כתוצאה מן האירוע המצער נשוא התובענה.

התוצאה מכל האמור לעיל היא שביהמ"ש חייב את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכום של כ – 1,000,000 ₪.

לגולשי הפורטל עומד ייעוץ ראשוני באמצעות עו"ד אבי לוטן המייצג מקרים קשים של רשלנות רפואית. פניה ישירה לעו"ד לוטן: 054-7930927. טל': 03-6916555, דוא"ל:lotanlaw@gmail.com