פורטל נפגעי רשלנות רפואית ונזקי הגוף

אבחון מאוחר של מחלת הסרטן אשר הוביל לאובדן סיכויי החלמה

מאת: עו"ד אבי לוטן

רשלנות רפואית במהלך אבחון מצבו של החולה ופגיעותיו עלולות לעיתים להוביל לאובדן סיכויי החלמה.
כך לדוגמא בע"א 4975/05 אליעזר לוי נ' ד"ר זאב מור בו נדונה תביעת רשלנות רפואית בשם עזבונה של אישה אשר נפטרה ממחלת סרטן צוואר הרחם.
ביום 1.7.93, חודשיים לאחר הולדת ביתה, פנתה המנוחה אל ד"ר מור לביקורת ומעקב גניקולוגי. הרופא נתן למנוחה מרשם לגלולות למשך תקופה של ששה חודשים.
כעבור כשבעה וחצי חודשים ביקרה המנוחה בשנית אצל ד"ר מור אשר ציין כי היא סובלת ממקרי דימום ונתן לה מרשם נוסף לגלולות.
בחלוף כשמונה חודשים ביקרה המנוחה פעם נוספת אצל ד"ר מור כאשר הפעם צוין קיומן של אפיזודות דימום, וכן כאבים ברגליים, וניתן מרשם נוסף של גלולות.
כעבור חודשיים ביקרה המנוחה אצל הנתבע בפעם הרביעית. במועד זה (22.1.95) נרשם כי המנוחה ממשיכה להתלונן על דימום.
כחודשיים וחצי לאחר מכן, ביום 9.4.94, נערך ביקור נוסף, שבו צוינו המשך מקרי הדימום וניתנה תרופה לטיפול בזיהומים בצוואר הרחם.
שבועיים אחר כך, ביום 23.4.94, עברה המנוחה בדיקתPAPANICOLA (המכונה בקיצור PAP או PAP SMERAS) בדיקה ציטולוגית של משטח הנלקח מצוואר הרחם.
ביום 9.5.94 נדרשה המנוחה לבצע בדיקת קולופוסקפיה ("קולופוסקפיה" היא בדיקה מדוקדקת יותר של צוואר הרחם, הכוללת גם לקיחת ביופסיה) ומצוין כי היא סובלת ממצב טרום סרטני של צוואר הרחם.
כתוצאה ממצבה המנוחה הופנתה להתייעצות אצל מומחה בתחום האונקולוגי.
ביום 15.5.94 - נלקחה ביופסיה מצוואר הרחם. בהתאם לתוצאת הבדיקה ההיסטו פתולוגית, המנוחה אובחנה כסובלת מסרטן קשקשי פולשני. סריקה טומוגרפית מיום 18.5.94 הראתה גוש שממדיו 6X6 ס"מ והמחלה הוגדרה כנמצאת בשלב IIB. המנוחה עברה טיפולים קרינתיים וכימותרפיים שלא הועילו. המחלה התפשטה במהירות לאיברים הפנימיים בבטנה. בחודש דצמבר 1995 הגידול הסרטני גרם לחסימת הפרשת השתן מהכליות. תהליך גסיסתה של המנוחה נמשך עד שנפטרה ביום 20.5.96.

ביהמ"ש המחוזי קיבל את התביעה וקבע כי נוכח תלונה חוזרת של המנוחה על דימומים בין-וסתיים בביקוריה אצל הגניקולוג ביום 13.2.1994 וביום 20.11.1994 היה עליו לאשש את אבחנתו בדבר היותם של דימומים אלה "דימומי דרך" הנובעים מנטילת גלולות כבר ביום 20.11.1994. העובדה כי הגניקולוג ביצע בדיקות ומבחני עזר מתאימים על מנת להגיע לאבחנה מבדלת בעניין זה רק בעת ביקורה של המנוחה אצלו ביום 9.4.1995, עולה כדי התנהלות רשלנית מצידו.

עוד נקבע כי טעות זו באבחנת מצבה הרפואי של המנוחה ביום 20.11.1994, הייתה טעות רשלנית, באשר הנתבע בניגוד לרופא זהיר ומיומן, התייחס לתופעת הדימומים כנובעת באופן בלעדי כתוצאה משימוש בגלולות למניעת הריון, מבלי שנתן דעתו לקיומן של אפשרויות אחרות ובהיותו צריך להיות מודע לכך, שאם אמנם קיימת אבחנה חילופית, היא טומנת בחובה השלכת הרות אסון.

על רשלנותו של הנתבע שהיה שבוי בקונספציה שגויה, ניתן, לדעת בית המשפט, ללמוד אף לאור התנהלותו במהלך ביקורה של המנוחה אצלו ביום 22.1.95, שאז בהקשר לתופעת הדימומים, נרשם בכרטיס הרפואי "דימום מתמשך" מבלי שהרופא השכיל להבין כי עליו לבדוק על אתר את תקפות אבחנתו.

יחד עם זאת, דחה ביהמ"ש המחוזי את טענת המערערים לפיה היה על הגניקולוג לפעול לאבחנה מבדלת כבר בעקבות תלונותיה של המנוחה על שתי אפיזודות של דימומים בביקור מיום 13.2.1994 (כחמישה-עשר חודשים לפני האבחון בפועל). בהקשר הזה קבע ביהמ"ש המחוזי כי בשל מיעוט מקרי הדימום ולאור הראיות על כך שמדובר בתופעה שכיחה הנובעת מנטילת גלולות, קיים קושי לייחס לנתבע התנהלות החורגת מן המקובל, במידה המגיעה לכדי רשלנות באבחון.

עוד קבע ביהמ"ש המחוזי כי על פי חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם המערערים היו סיכוייה של המנוחה להבריא אילו אובחנה המחלה ביום 20.11.1994 גבוהים ב-20% מן הסיכויים שהיו לה לשרוד בחודש אפריל 1995 עת אובחנה המחלה בפועל (80% סיכויי החלמה בנובמבר 1994 לעומת 60% באפריל 1995).

ביהמ"ש העליון פסק כי ממצאיו ומסקנותיו של ביהמ"ש המחוזי בכל הנוגע להתרשלותם של המשיבים, לרבות בכל הנוגע לנקודת הזמן (הביקור מיום 20.11.1994) שבה עולה כדי רשלנות הימנעותו של הגניקולוג מלבצע אבחנה מבדלת, מנומקות ומעוגנות היטב בחומר הראיות שהיה בפניו ואין להתערב בהם.

ביהמ"ש העליון קיבל את תביעת המערערים בנוגע לגובה הנזק ופסק שעל המשיבים לשלם למערערים סך של כ-642,476 ₪.



לגולשי הפורטל עומד ייעוץ ראשוני באמצעות עו"ד אבי לוטן המייצג מקרים קשים של רשלנות רפואית. פניה ישירה לעו"ד לוטן: 054-7930927. טל': 03-6916555, דוא"ל:lotanlaw@gmail.com