פורטל נפגעי רשלנות רפואית ונזקי הגוף

חשיבות הוכחת הקשר הסיבתי בין הנזק לבין הרשלנות הרפואית

מאת: עו"ד אבי לוטן

בתביעות רשלנות רפואית יש להוכיח התרשלות של הצוות הרפואי, הנזק שנגרם לתובע, וקשר סיבתי בין אותה התרשלות לבין הנזק שנגרם.

לא אחת, שאלת הקשר הסיבתי הינה שאלה מורכבת ומסובכת לא פחות משאלת ההתרשלות ולעיתים אף יותר. כלומר: גם אם הוכחה התרשלות של הצוות הרפואית לא די בכך בכדי לזכות בתביעת רשלנות רפואית ויש להוכיח כי התרשלות זו היא אשר גרמה לנזק.

בת"א (חיפה) 843/99 מ.א נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות נדונה תביעת רשלנות רפואית של קטין הלוקה בשיתוק מוחין מלידה.

התובע נולד בבית החולים רמב"ם בחיפה, בשעה 19:00 ביום 1.8.74. במרוצת השנים, במועד לא ברור, אובחן התובע כסובל משיתוק מוחין (Cerebral palsy).

השאלה העיקרית שעמדה למחלוקת היתה האם מצבו של התובע (לגביו היתה מחלוקת) נובע כתוצאה מתשניק סב לידתי.

בית המשפט המחוזי קבע כי הונחה תשתית ראייתית מספקת להוכחת קיומו של תשניק סב לידתי (אספיקציה) בתובע, בשים לב לכך שניקוד האפגר הנמוך אפיין את מצבו של התובע הרבה מעבר לדקה הראשונה, וכפי שקבע ביהמ"ש, סביר הוא שהניקוד הנמוך נמשך, לכל הפחות, מעבר לחמש הדקות הראשונות לחייו של התובע.

לעניי זה יצוין כי מבחן האפגר נועד להעריך את מצבו הרפואי של הוולד מיד בסמוך ללידה. הוא מורכב מחמש אמות מידה שלעניין כל אחת מהן ניתן ניקוד בין 0 - 2 ובסך הכל תינוק במצב הרפואי הטוב ביותר זוכה בניקוד אפגר 10. חמש אמות המידה לבחינה, שהיא סובייקטיבית על פי טיבה, עניינן בטונוס (מתח) השרירים של הוולד, קצב לבו, תגובתו לגירוי (נחיריים), צבע עור גופו ומידת המאמץ הנלווית לניסיונו לנשום.

ביהמ"ש קיבל בנסיבות העניין את עמדתו של המומחה הרפואי מטעם התובע, באשר לקיומו של קשר סיבתי עובדתי. אחד מהעניינים הדרושים להוכחה בשאלת הקשר הסיבתי היא שאלת היכולת והאפקטיביות של התערבות במהלך הלידה במניעת הנזק. משלא בוצע ניטור אחר דופק לב העובר משך כל השלב השני של הלידה קרי, החל משעה 18:00, אין כל ראיה לכך שהתשניק לא אירע בין השעה 18:00 ל 18:30. משכך, לא ניתן לקבוע כי היתה מניעה טמפורלית להתערב התערבות מוקדמת בלידה.

ביהמ"ש שוכנע כי לא התקיים הליך מניח את הדעת של ניטור ובכך מצא התרשלות מצד הצוות הרפואי. בשים לב לכך שהצוות הרפואי סטה מאמות המידה הסבירות שאמורות היו להנחות את פעולתו, ממילא לא ניתן לשלול קיומו של סבל עוברי כפי שלא ניתן לעמוד על משכו. במצבו של התובע בסמוך ליציאתו לאוויר העולם, מצא ביהמ"ש אינדיקציה מספקת הן לקיומו של תשניק סב לידתי והן לקיומו של קשר סיבתי עובדתי בין אותו תשניק לבין התפתחות שיתוק המוחין ממנו סובל התובע. לעובדה כי לא ניתן כל הסבר מניח את הדעת להתפתחות ההפרעה הנוירולוגית של התובע במרוצת שנות חייו הראשונות, הפרעה ממנה הוא סובל עד היום, יש לייחס משקל מכריע. בנסיבות אלה, הוכח להנחת דעת ביהמ"ש כי הנתבעת נושאת באחריות לנזקו של התובע.

ביהמ"ש קבע שלא יכולה להיות מחלוקת כי הפרעתו הנוירולוגית של התובע אובחנה לראשונה בהיותו בן כ ½ 12 שנה, אלא שעל ליקויים בהתפתחותו עמדו ההורים, כך על פי עדות האם, כבר מגיל צעיר. עדות זו היתה מהימנה על ביהמ"ש. ביהמ"ש קבע שסביר בעיניו, כי התובע לא אובחן בגיל צעיר יותר בין בשל אמונת ההורים כי התפתחותו האיטית תבוא על תיקונה ובין משום שהאבחנה הנאותה אודות מצבו לא בוצעה במועד בו מן הדין היה לבצעה.
ביהמ"ש קבע את נכותו הנוירולוגית של התובע על 50% לצמיתות.

ביהמ"ש המחוזי חייב את הנתבעת לשלם לתובע, באמצעות בא כוחו, את הסכום הכולל של כ – 3,000,000 ₪.

על פסק הדין הוגשו ערעורים הדדיים. בית המשפט העליון קבע כי אומנם כלל הוא כי אין בימ"ש כבול לחוו"ד מומחים. רשאי הוא להעדיף חוו"ד אחת על פני רעותה, ואף לבחור חלקים אלה ולא אחרים מתוך חוו"ד של מספר מומחים. בימ"ש זה לא יתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים ובמיוחד בנוגע לממצאים שנקבעו בהתבסס על חוו"ד מומחים. בענייננו, החלטת בימ"ש קמא מצדיקה בחינה מחדש.

משנקבע כי המשיב חווה תשניק בעת לידתו, שומה היה על בית המשפט להכריע מהי המחלה ממנה סובל המשיב וכן אם יש קשר סיבתי בין התשניק לבין מחלה זו. בפני בית המשפט עמדו חוות דעת מומחים מטעם שני הצדדים, ואילו הוא בחר לעשות –"מעשה מרכבה": לאמץ את חוות דעת המומחה מטעם המערערת לעניין אבחנת מחלתו של המשיב, ובה בעת לאמץ את חוות דעת המומחה מטעם המשיב לעניין קיומו של קשר סיבתי בין התשניק לבין מחלת המשיב. תוצאה זו אינה יכולה לעמוד שכן על פי הספרות הרפואית, לא קיים קשר סיבתי בין התשניק לבין המחלה שאובחנה. לא ניתן לקבל יצור כלאיים זה.

בית המשפט העליון קבע כי בנסיבות של חוות דעת קוטביות, הדרך הראויה היא מינוי מומחה או מומחים מטעם בימ"ש. מינוי מומחה או מומחים מטעם בימ"ש נדרש נוכח הפער הגדול שבין עמדות המומחים מטעם הצדדים בענייננו, הן לגבי הקשר הסיבתי, הן לגבי האבחנה והן לגבי הנזק. לפיכך, התיק יוחזר לבימ"ש המחוזי, כדי שיכריע בשאלת הקשר הסיבתי בלבד, לאחר מינוי מומחה/ים מטעם בימ"ש באשר לקביעת המחלה ממנה סובל המשיב ולשאלה האם קיים קשר סיבתי בין מחלה זו לאירועי הלידה.

לגולשי הפורטל עומד ייעוץ ראשוני באמצעות עו"ד אבי לוטן המייצג מקרים קשים של רשלנות רפואית. פניה ישירה לעו"ד לוטן: 054-7930927. טל': 03-6916555, דוא"ל:lotanlaw@gmail.com